כל הפוסטים בקטגורית ספר פתוח

המסרבים להיכבל בשרשראות

"זעם" - פיליפ רות

עד כמה הבחירות הקטנות שאנחנו עושים משפיעות על מהלך חיינו? זו השאלה שמעסיקה את פיליפ רות בספרו "זעם" (2008), והתשובה שלו, שאת השלכותיה אנחנו מתחילים להבין כבר באמצע הספר, היא חד משמעית – לבחירות הללו יש השפעה גדולה. זה אולי נשמע ברור מאליו, אבל המסקנה הנוספת קצת יותר מטלטלת, והיא שלמרות המודעות שלנו לשאלה אין דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי להבטיח שנגיע לתוצאות רצויות. לצידו של הגיבור עומדים שכל ישר, רצון טוב וגם לא מעט צדק טבעי, ולמרות זאת אין הוא מצליח לשנות את המסלול שמוביל לסופו הבלתי הנמנע.

גיבור הספר הוא מרקוס מסנר, צעיר יהודי ניו יורקי בן 20, שבורח עד אוהיו כדי ללמוד באוניברסיטה הרחק מאביו הדאגן. מרקוס הוא בנו של קצב, וככזה למד לחיות חיים של עבודה קשה ומלוכלכת. את ילדותו הוא מתאר כמאושרת ומהוריו למד לאמץ ערכים של יושר והגינות. יחד עם זאת הוא גמר אומר להתרחק מהאטליז ולשם כך היה לבן המשפחה הראשון שהלך לאקדמיה. אבל מעבר לשאיפה שלו להוכיח את עצמו בלימודים ולייצר לעצמו גורל חדש, ישנה שאיפה בסיסית יותר שמניעה אותו – הרצון להישאר בחיים. »» »»

סוגרים את המפעל

"עד סגירת הגיליון" - טום רקמן

***עשוי להכיל ספויילרים

אי אפשר להתייחס לספר עם כותרת כמו "עד סגירת הגיליון" מבלי לתת את הדעת לסערה האישית שתפסה אותי בשבועות האחרונים. את הביקורת על הספר כתבתי למגירה כבר לפני כמה חודשים. לא שיערתי שאהיה עד בעצמי לעיתון שנסגר. אמנם אין קשר ישיר בין סגירת עיתון "עכבר העיר" לבין עזיבתי את האתר (למרות ניסיון האיחוד מדובר בגופים שונים), אבל אין ספק שהפרופורציות שלי לגבי מצב העיתונות בארץ ועתידי במקצוע התחדדו. אמנם את הספר לא ממש אהבתי, אבל אם יש זמן מתאים להעלות את הפוסט עליו – זה כנראה עכשיו.

ניסיתי לפענח ביני לבין עצמי מה היה בספרו של טום רקמן שגרם לי מאוד לחבב אותו בהתחלה וממש לשנוא אותו בסופו. אם לרדת ישר לשורה התחתונה הרי שהסיבה שחיבבתי אותו נובעת בעיקר בנושא שלו ובקרבה האישית שלי אליו, כי אם לשפוט אותו אובייקטיבית אני לא בטוח שמדובר בספר כל כך טוב. »» »»