מזל טוב! הבלוג בן שנה

שלושת הפוסטים הנקראים ביותר ושלושת הפוסטים המוזנחים

פורסם ביום שבת, 01 בפברואר 2014

כמעט בלי ששמתי לב הבלוג הזה חוגג שנה. מאז ה-1.02.2013 עלו בו 37 פוסטים, הראשון היה טור שכתבתי על שיתוף הפעולה בין חוה אלברשטיין לתמיר מוסקט, והאחרון – סיכום השנה הלועזית שעלה בסוף דצמבר. השתדלתי בכל חודש להעלות לפחות פוסט אחד, אבל דווקא בחודש האחרון התרשלתי. כנראה בגלל שמצאתי מקומות אחרים לכתוב בהם (לינקים כאן), ואולי כי השקעתי את כל האנרגיות בכתבה גדולה שעליה אני עובד בימים אלו ותתפרסם כאן בבלוג בקרוב.

בשנה החולפת פורסמו כאן טורים, ביקורות, ראיונות ופודקאסטים. לכבוד יום ההולדת בחרתי לתת ספוט לשלושת הפוסטים הנקראים ביותר, ושלושת הפוסטים הכי פחות נקראים (להלן "המוזנחים"). שווה לתת להם הזדמנות נוספת. תודה רבה לכל מי שקרא, הגיב ושיתף. בואו לבקר גם בשנה הבאה (ואל תשכחו לעשות לייק בפייסבוק!)

הנקראים ביותר:

1.      עוד מעט נהפוך לג'ינגל: למה לא אקשיב השנה למשדר "עוד מעט נהפוך לשיר"

טור דעה על תרבות ההנצחה המוזיקלית של יום הזיכרון, ולמה היא עושה לי רע (לא מהסיבות המובנות).

2.      Breaking TED : כל ההרצאות מתוך ערב מחווה לסדרה "שובר שורות"

את סיום הסדרה "שובר שורות" חגגנו בסטייל בערב הרצאות בלבונטין 7. הערב תועד ועלה במלואו ליוטיוב. בפוסט אפשר לצפות בכולו.

3.      השדים של שי נובלמן: ראיון והשמעת בכורה לקאבר לסופר פרי אנימלס. בעברית

הרעיון שיש ביצוע מתורגם לאחד השירים הכי יפים של SFA עדיין מדהים אותי. איזה כיף שיש בלוג פרטי שמאפשר לקחת זמר לשיחה אישית, ובניגוד לכל המוסכמות העיתונאיות פשוט לדבר איתו על נושא אחד ויחיד: אהבה משותפת לאותה הלהקה.

זוכרים איפה שמעתם את זה לראשונה, כן?


המוזנחים ביותר:

1.      מה הסיפור של החבורה השמחה הזו? ראיון עם טים דלאוטר, מנהיג הפוליפוניק ספרי

איך יכול להיות שהראיון הכי מושקע בבלוג הוא גם הכי פחות נקרא? יש לזה תשובה די טכנית. הראיון פורסם במקביל גם במדור של קול הקמפוס בהארץ, ורוב תנועת הגולשים הגיעה לשם. אז למי שפספס, הנה הכתבה שאני הכי גאה בה מהשנה החולפת, בביתה המקורי.

2.      האזינו: האזרח צודרוב והשפנפן – האנתולוגיה: 40 קטעים בהשמעת בכורה אינטרנטית

גם כאן ישנה הטיה. הרי מה שחשוב זה לא הפוסט שלי אלא הבנדקמפ שיצא, והיו רבים (ואני ביניהם) שהפיצו בפייסבוק ישירות את הקישור לבנדקמפ. אבל מעבר למוזיקה יש לי קשר אישי עם הצמד, והיה לי חלק אינטגרלי בהפקת האלבום, לכן אם עוד לא שמעתם אתם מוזמנים לעשות את זה עכשיו. והפעם דרך הבלוג בבקשה.

3.      פרדוקס השקרן: על הסרט "סיפורו של שקרן"

אחת המטרות שהצבתי לעצמי עם פתיחת הבלוג היתה לכתוב בכל מני תחומים שמעניינים איתי, ובעיקר על קולנוע, טלוויזיה וספרות. עמדתי בכך באופן חלקי בלבד. תמיד תפסתי עצמי כמבקר מוזיקה וכניסה לעולמות ביקורת אחרים נראתה לי, ועדיין נראית, מאוד מאיימת. במיוחד עולם ביקורת הקולנוע. הרי מדובר בתחום ביקורת מאוד מקצועי וידעני, אילו תובנות כבר אוכל להוסיף? הפוסט הזה על הסרט הסמי-דוקומנטרי שנעשה על גרהאם צ'מפמן ממונטי פייטון, היה הראשון שלי בבלוג זה שנכתב על סרט. לצערי לא היו רבים אחריו. במסגרת התובנות לשנה החדשה אני מקווה לשבור את המחסום ולכתוב קצת יותר.

השיר הזה דווקא לא מופיע באנתולוגיה:

כתיבת תגובה