All in the game: סגירות המעגל של "הסמויה"

קו העלילה הסמוי של העונה החמישית

פורסם ביום שני, 29 ביולי 2013

אין סיבה אמיתית לכתוב דווקא היום על "הסמויה", חמש שנים אחרי שירדה מהאוויר. התזמון הוא אישי לגמרי. זו הסדרה האהובה עלי ובימים אלו של אבטלה מצאתי את עצמי עושה דבר שתכננתי הרבה זמן וראיתי אותה שוב מהתחלה. הרבה תובנות חדשות מתגלות בצפייה שנייה. כשמשתחררים מהצורך לעקוב אחרי העלילה מבלי לפספס אף פרט (זה לא קל), מגלים הרבה יופי ברקע. בבניית התסריט, בדמויות המשנה, בעדינות בה נארגות העלילות והעונות השונות זו בזו. אחרי לבטים רבים כיצד להתייחס לסדרה בצורה הכי עניינית, החלטתי למקד את הפוסט בעונה החמישית. נכון, זו לא העונה הכי טובה, אבל זו עונת הסיום. ביותר ממובן אחד. ובכלל, כמו שתכף תקראו, העונה והפוסט הם בעצם הומאז' לעונות הקודמות.

כבר בצפייה ראשונה שמתי לב (ובוודאי כל מי שצפה בסדרה) שדמויות עבר מעונות קודמות צצות להן להופעות אורח. בצפייה השנייה שמתי לב עד כמה הופעות האורח הללו הן שיטתיות. חלק מהדמויות נשזרות באופן חלק בעלילה, אחרות באופן מאולץ. ישנן כאלה שמופיעות ברקע, לפעמים מבלי שיזוהו אפילו בשמן. כל הופעת אורח היא סגירת מעגל לדמות או לתמה שהסדרה טיפלה בה. הפוסט הזה יציג סקירה מלאה של כל האירוחים (מוכן להתערב שלפחות אחד מהם פספסתם) יחד עם הפרשנויות שלי. הסקירה תהיה כרונולוגית (מהפרק הראשון לאחרון) כדי להתייחס בשוויון לדמויות ה"חשובות" יותר לצד "החשובות" פחות. התסריטאי ויוצר הסדרה דיוויד סיימון התייחס לכולן באותה מידה של אהבה, וגם אני. אה כן, ויש ספוילרים למכביר אז הקריאה מיועדת אך ורק למי שראה את כל הסדרה עד הפרק האחרון. מי שלא, למה אתם מחכים?

אייבון ברקסדייל
נצפה לאחרונה: נכנס לכלא בסוף העונה השלישית ללא אופציה לשחרור מוקדם.
*** ההופעה של אייבון בפרק השני מפתיעה אותנו. מדובר באחת הדמויות החשובות של הסדרה, ובוודאי אין צופה שלא שאל את עצמו האם הוא חוזר להיות שחקן משמעותי בעונה. מרלו סטנפילד מעוניין ליצור קשר עם היוונים והקונקשן שלו זה סרגיי (ע"ע). כשהוא מגיע לבית הכלא מי שמתיישב מולו זה לא סרגיי אלא אייבון, שמבהיר לו שאם הוא רוצה לדבר עם סרגיי הוא צריך לעבור דרכו, וכמובן שזה יעלה לו כסף. אחר כך הוא מבהיר שהאינטרס שלו לעזור למרלו נובע מהעובדה ששניהם מה-West Side. פרופ ג'ו, מי שמרלו חותר תחתו, הוא בעצם היריב האמיתי והמשותף שלהם.
מה למדנו: כבר בעונה השנייה גילינו שלמרות שאייבון הוא גנגסטר פשוט לכאורה, יש לו כישרון של אמן מניפולציות. וכך, בהינף סצנה, הוא הצליח למלא לעצמו את חשבון הבנק ולהפוך אויב לשותף וחבר פוטנציאלי. אנחנו לא צריכים לדאוג לאייבון. The king stays the king.

סרגיי
נצפה לאחרונה: נכנס לכלא בסוף העונה השנייה.
*** החייל הרוסי של היוונים מנסה להתנגד לבקשה של מרלו ואגב כך לשפוך לנו קצת אור על העולם שלו: "הייתי בכלא ברוסיה. זה לא כלא. זה כלום". בסופו של דבר הוא מתקפל. כבר ידענו מהדרך שבה נשבר בחקירה בעונה השנייה שהוא אולי Muscle, אבל לא יותר מדי עמוד שידרה.
מה למדנו: לא הרבה. סרגיי שימש בעיקר כהפוגה קומית כשבעונה השנייה כולם הקניטו אותו וקראו לו בוריס ("למה זה חייב להיות תמיד בוריס?" הוא אפילו התמרמר פעם אחת). ואכן, בסצנה, הדבר הראשון שמרלו אומר לו זה "מה נשמע בוריס?". בדיחה פנימית חוזרת במרווח של שתי עונות? עוד בונוס לצופה המתמיד.

היוונים
נצפו לאחרונה: בסוף העונה השנייה העביר "היווני" את העסקים שלו מבולטימור. וונדס הפציע להופעת אורח בסוף העונה הרביעית והבהיר לנו שהם עדיין מספקים את הסמים לעיר ועדיין עובדים עם פרופ ג'ו.
*** הארכי-נבלים של הסדרה. את וונדס כבר ראינו בסוף העונה הקודמת. ידענו שמרלו מעוניין ליצור עימו קשר וידענו שהוא שומר אמונים לג'ו. החידוש בסצנה הוא בהופעתו של "היווני" עצמו. אנחנו יודעים שהוא לא נוטה לחשוף את עצמו לכל אחד במפגשים כאלה. ההצטרפות שלו לשיחה נותנת למרלו את האישור לכך, שבמידה ויקרה משהו לג'ו, יש לו "תעודת ביטוח" להמשך עסקים. ל"יווני" אין הרבה סנטימנטים, את זה אנחנו כבר יודעים. "Business. Always Business".
מה למדנו: מה שבעצם כבר ידענו, יש פושעים קטנים ויש פושעים גדולים. היווני הוא הגנגסטר הבכיר ביותר בסדרה ואם הוא מחבב את מרלו ומעריך את ההתמדה שלו, כנראה שהוא זיהה בו משהו. הסצנה כולה מתרחשת בבית הקפה שבו נערכו המפגשים בעונה השנייה, כולל הברמן היווני הקבוע. אין דרך טובה מזו כדי להבהיר שהחיים נמשכים ועסקים כרגיל.
the greek
ג'וני "פיפטי"
נצפה לאחרונה: בסוף העונה השנייה עם חבריו לנמל, רגע אחרי שהאיגוד התפרק.
*** כמו שכתבתי בהתחלה, חלק מהופעות האורח נשזרו בעלילה וחלק מופיעות ברקע. כל כך ברקע עד כדי כך שלפעמים קשה לזהות אותן. ג'וני פיפטי לא היה דמות מרכזית. בעונה השנייה הוא היה צ'קר בנמל, חבר של ניקי וזיגי סובוטקה ושותף לפשעים הקטנים שלהם (לסמים הוא לא התקרב). כשהחקירה בנמל הסתיימה התפקיד שלו הסתיים. פרנק מת, זיגי בכלא וניקי בתכנית להגנת עדים. שאר עובדי הנמל בחרו לפרק את האיגוד ולמעשה נשארו ללא ייצוג פוליטי. והנה ארבע שנים אחרי, מקנולטי ופרימון עושים עבודת שטח כדי לבסס את התיק המומצא שלהם על הרוצח הסדרתי, ואת מי הם מוצאים מתחת לגשר בקרב ההומלסים?
מה למדנו: הוא לא מוצג בשמו, השורה היחידה שלו היא בדיאלוג קצרצר עם מקנולטי כשזה שואל אותו "הכלב נושך?" והוא עונה "יש לו שיניים, לא?", ובכל זאת מדובר בהופעת אורח חזקה. אחת התמות של העונה השנייה היתה קריסת האדם העובד. כמה עצוב לגלות עד לאן הקריסה הזו הגיעה. לא ידענו הרבה על ג'וני פיפטי חוץ מזה שהוא היה אדם צעיר, לא טיפש, ולמרות המעורבות שלו בפשעים קטנים, כמו ניקי וזיגי גם הוא לא היה רע מטבעו. אבל הוא מסיים כהומלס. ברחובות בולטימור אין הרבה תקווה גם לאדם לבן, בריא והגון אם הוא מהמעמד הלא נכון.
jony fifity
דניס "קאטי" ווייז
נצפה לאחרונה: בסוף העונה הרביעית, עם רגל פצועה אבל עם מכון כושר מתפקד.
*** כשדוקי חוטף מכות ברחוב מייקל מפנה אותו לבחור שלדעתו יכול לעזור לו. קאטי היה אחת הדמויות המורכבות בסדרה, וגם אחת הבודדות שהסיפור שלהן לא נשזר לחלוטין בעלילות האחרות. מדובר גם באחד הסופים הטובים, שכן בסופו של דבר קאטי מצא את מקומו בעולם, התרחק מעולם הפשע, בנה מכון כושר לאגרוף ונתן מענה חינוכי לנערים רבים מה-corners. כשדוקי מגיע אליו כדי לקבל עזרה ולהתחזק אנו מקבלים סצנה עדינה ונוגעת ללב שבה קאטי מסביר לו שהוא לא באמת יכול לעזור לו. לדוקי יש הרבה כישורים, כוח פיסי הוא לא אחד מהם. לצערו של קאטי זה התחום היחיד בו הוא מבין. לפחות כך הוא טוען. לנו כצופים אין את היכולת לשלוח ידיים אל המסך, לטלטל אותו ולהגיד לו שזה לא נכון.
מה למדנו: קאטי: "העולם יותר גדול מזה, לפחות זה מה שאמרו לי", דוקי: "איך אתה מגיע מכאן לשאר העולם?", קאטי: "הלוואי שידעתי". קאטי בחור חכם, אבל זו חוכמת רחוב שבאה עם הרבה ניסיון. דוקי הוא ילד חכם, ללא חוכמת רחוב וללא ניסיון. לקאטי אין דרך לעזור לו. זה טראגי. לדוקי עוד יש תקווה. אנחנו יודעים איך זה נגמר. אבל גם קאטי, גם אם בסופו של דבר גמר בצד הנקי שלו, עדיין יסיים את חייו ברחוב.
cutty
קלרנס רויס
נצפה לאחרונה: כשהפסיד את הבחירות לקארקטי באמצע העונה הרביעית.
*** קליי דיוויס בצרות, הוא עומד למשפט ואף אחד לא מוכן לעמוד לצידו מלבד ראש העיר לשעבר שממילא אין לו מה להפסיד.
מה למדנו: בסצנה קצרה ומדויקת אנחנו לומדים על הדו-פרצופיות של הפוליטיקאים. רגע אחד רויס משלהב את ההמונים בקלישאות על צדק ורגע אחרי הוא לוחש לדייוויס שאם הוא מעוניין להמשיך להיות מחובר לכסף, כדאי לו לספוג את האש.
royce
ניק סובוטקה
נצפה לאחרונה: נכנס לתכנית להגנת עדים בסוף העונה השנייה.
*** אחת הדמויות הבולטות והאהובות מהעונה השנייה נותן הופעת אורח לא משמעותית לעלילה, אבל מטלטלת ביותר. וכל זאת מבלי ששמו אפילו יוזכר. כזכור הסיבה לכך שדוד שלו פרנק מלכתחילה בחר "להתלכלך" בעסקים מפוקפקים היתה פוליטית. הוא היה צריך כסף כדי שיוכל להפעיל לוביסטים ולדאוג לאינטרסים של האיגוד מול יזמי נדל"ן. האינטרס היה בניית רציף תבואה נוסף שיספק עוד עבודה לעובדי הנמל. בסוף העונה פרנק מת, האיגוד התפרק והנה בעונה החמישית ראש העיר קארקטי וקרוצ'יק, היזם שפרנק ניסה להילחם בו, חונכים טיילת חדשה. בשביל ראש העיר זה הישג סמלי להתגאות בו, בשביל עובדי הנמל זה מלח על הפצעים. פרנק לא נשאר חי כדי לראות את הפרויקט שלו נכשל, אבל האחיין שלו ניקי מופיע ברקע באירוע חניכת הטיילת כדי לקלל את קרוצ'יק וקארקטי.
מה למדנו: דיוויד סיימון הודה בעבר בראיון שניקי ככל הנראה עזב את התכנית להגנת עדים כי התגעגע לחבריו ומשפחתו (מהלך נפוץ בארצות הברית). אנחנו גם יודעים שהיוונים לא מחפשים אותו. על העולם העגמומי שציפה לו בבית למדנו מהופעת האורח של ג'וני פיפטי. כשקארקטי שואל מי זה הבחור שעומד מאחור ומפריע לחגיגה הפוליטית שלו, קרוצ'יק עונה לו: "That's nobody mister mayor, nobody at all".

רנדי ווגסטאף
נצפה לאחרונה: נשלח לבית יתומים בסוף העונה הרביעית.
*** סיפור עצוב הסיפור של סניצ'ינג רנדי. מוזר שהזיכרון שלי מהסצנה בפעם הראשונה שצפיתי בה היה הרבה יותר חזק ממה שהיא באמת. משום מה זכרתי שרנדי דופק לבאנק נאום שמעמיד אותו במקומו. בצפייה השנייה שמתי לב שמי שנותן נאום זה דווקא באנק עצמו. אותו נאום קבוע שהוא משתמש בו תמיד בחקירות כדי לסובב את העדים. רנדי עונה לו בשני משפטים. שני משפטים ומבט. זה כל מה שצריך בשביל לטלטל. את באנק ואת הצופים.
מה למדנו: רנדי גבה והתקשח מאז הפעם האחרונה שראינו אותו, ולא רק מבחינה חיצונית. במבט הקר והאדיש שהוא שומר לכל אורך הסצנה אין זכר לחן ולחביבות שאפיינו אותו בתחילת העונה הקודמת. בסוף הסצנה הוא מבהיר לכל מי שרוצה או לא רוצה שהוא לא מדבר עם שום משטרה ומסיים בדחיפת ילד צעיר ממנו במדרגות. רנדי הוא דוגמה לילד שנפלט מהמערכת, זו הרשמית וזו של הרחוב. לפי ההצצה שקיבלנו סוף טוב לא יהיה כאן. סיפור עצוב.

סאבינו
נצפה לאחרונה: נכנס לכלא בעונה הראשונה בעקבות המעורבות שלו בירי של קימה (כשהיתה אנדר קאבר).
*** כבר ראינו שדמויות עבר יכולות להופיע ברקע מבלי לדבר ולהיות מזוהות בשם. כנראה שבמקרה של סאבינו, חייל לשעבר של בארקסדייל, סיימון לא רצה לקחת סיכון ומיד בתחילת הסצנה עומאר מזהה אותו גם בשם וגם בקונטקסט. בצדק כנראה, הוא באמת לא היה חייל חשוב כל כך בצוות שכלל את ווי ביי, סטינקום ובירד. בעונה החמישית הוא עובד עם מרלו. הסדרה לא טורחת להסביר לנו את העריקה. היעדר ההסבר הוא חלק מהפואנטה. זה לא חשוב. עומאר תופס אותו ברחוב במסגרת מסע הנקמה שלו אחרי הרצח של בוצ'י. סאבינו מתנער מאשמה וטוען שהוא לא היה חלק מהרצח. עומאר, שתמיד היה קצת יותר פילוסוף מהגנגסטר הממוצע, שואל אותו "ומה היית עושה אם היית שם?". ההודאה שבשתיקה גורמת לעומאר להפר הבטחה ישנה ופשוט לירות בו במקום.
מה למדנו: על סאבינו? לא יותר מדי. אבל הוא היה בסך הכל חייל. ומהסצנה הזו למדנו יותר מכל על חיילים, וחשוב מכך, מה עומאר חושב עליהם. דגים קטנים בלי מוסר ובלי עמוד שידרה. יס מנים של דגים שמנים יותר. הכדור שירה בו עומאר בסוף הסצנה נבע יותר מכל מהמיאוס של עומאר. מהם. מהמשחק.

פוט
נצפה לאחרונה: נכנס לכלא בסוף העונה השלישית וחזר לרחוב בסוף העונה הרביעית רק כדי לראות איך מחסלים את חבר שלו בודי.
*** לא כל הסופים רעים. הסדרה גדלה עם פוט וחבריו החל מהעונה הראשונה. אבל החברים שלו, וואלאס, דיאנג'לו, בודי, כולם מתים. בסוף העונה הרביעית בודי מחוסל ומשאיר אותו ללא גב אמיתי (החיסול הבהיר גם מה שווה הגב של מרלו). בעונה החמישית דוקי מחפש את עצמו ונכנס לחנות נעליים כדי לשאול על עבודה. עבודה הוא לא מוצא שם אבל את פוט דווקא כן, שאפילו מזהה אותו מהשכונה.
מה למדנו: סופים אופציונאליים ל-corner boys כוללים בדרך כלל מוות, כלא או נפילה לסמים. עבודה בחנות נעליים? תודו שזה הפתיע אתכם. אהבנו את וואלאס, אחר כך את דיאנג'לו, אחר כך את בודי. כל אחד מהם בתורו חיפש מפלט מהאי צדק של המשחק. קיווינו שהם יצליחו וזה לא קרה. פוט הצליח ויצא מהמשחק. גם זה משהו.
poot
ניימונד ברייס ובאני קולבין
נצפו לאחרונה: בסוף העונה הרביעית. הפרויקט החינוכי של באני נסגר והוא מחליט לאמץ את ניימונד.
*** בתחילת העונה הרביעית אנו מתוודעים לארבעה ילדים. מייקל, דוקי, רנדי וניימונד. אהבנו את כולם. טוב, אולי את ניימונד קצת פחות, אבל לכולם איחלנו טוב. לשמחתנו, "הסמויה" היא לא סרט של דיסני, ולצערנו היחיד שבאמת הצליח לצאת מהטרגדיה שהכתיבו לו חייו זה ניימונד. באני אימץ אותו, והנה, כעבור שנה אנחנו קוצרים את הפירות. בסצנה רואים אותו לבוש בחליפה ועניבה נותן טיעון מגובש ומשכנע על איידס במסגרת כנס מצטיינים שערך בית הספר. הסצנה הזו תפורה בצורה קלושה ביותר לעלילה אבל בשלב זה למי אכפת. מי שקושר אותנו לפרק זה קארקטי, שמגיע לבית הספר כדי לסחוט מהמצטיינים קצת הון פוליטי. את באני קולבין, שבע הקרבות והאכזבות, זה לא מרגש. גם את היד הוא מסרב ללחוץ לו. דמות נוספת שמתקמבקת בסצנה הוא הדיקון, אותו כומר שליווה את קאטי וקולבין במסע החיפושים שלהם בעונה השלישית. פרט טריוויה מעניין לגביו: השחקן שמגלם אותו, מלווין וויליאמס, נתן לדיוויד סיימון את ההשראה לדמותו של אייבון ברקסדייל.
מה למדנו: קארקטי מתנצל בפני קולבין על כך שהניסוי שלו במשטרה ("האמסטרדם") נכשל. קולבין עונה לו באדישות: "כנראה שאין מה לעשות". בשביל קולבין, שפעמיים ניסה לשנות את השיטה ופעמיים נכשל, המשפט הזה אומר הרבה מאוד. לפחות לגבי השיטה. אנחנו יודעים כמובן שיש מה לעשות. עובדה שבאני הצליח להציל את ניימונד. אבל הוא הצליח כאדם פרטי. למערכת, וקארקטי הוא מייצגה, לא היה יד בזה.
(לשניים היו שתי סצנות, ליוטיוב עלתה רק הראשונה)

אוגוסטוס פולק
נצפה לאחרונה: שוחרר מהיחידה אחרי שהגיע שיכור לעבודה באמצע העונה הראשונה.
*** ל"סמויה" היו מעט מאוד גליצ'ים. חורים בעלילה, עלילות מופרכות, סצנות מיותרות וקליף הנגרים מוגזמים כמעט ולא היו במהלך חמש העונות שלה. סדרה כמעט ללא טעויות. את הדמויות של פולק ומהון אני תופס כטעות. אתם בכלל זוכרים אותם? שני שוטרים מבוגרים, עייפים ואלכוהוליסטים שסופחו ליחידה בתחילת דרכה בעיקר כדי לשוות לה מראה של יחידת לא יוצלחים (יחד עם פרז ולסטר פרימון לפני שפתח את הפה). מרגע שהושגה המטרה והיוצרות התהפכו לסדרה לא היה צורך בצמד העצלנים. מהון חטף מכות מבודי ואושפז, פולק סתם שתה את עצמו החוצה. בניגוד להרבה דמויות משנה אחרות בסדרה, מרגע שהם עזבו את היחידה לא שמענו עליהם יותר.
מה למדנו: בפרק הלפני אחרון של הסדרה דניאלס ופרלמן מגלים את התרגיל של מקנולטי ויורדים לחדר ראיות כדי להשוות את מספר הטלפון שעל הצו המשפטי עם הסלולרי של מרלו. השוטר שמפנה אותם לראיות הוא פולק. אנחנו שמים לב לזה כי דניאלס פונה אליו ואומר לו "אני שמח שאתה נחתת בסדר, אוגי". פולק עונה לו: "עדיף על לעבוד". הדמות שלו נשארה שטוחה ולא מעניינת. מה שבכל זאת יפה בסצנה זה עצם קיומה. הסדרה מראה שהיא שומרת אמונים גם לגליצ'ים שלה, וגורמת לנו לחשוב שאולי הדמות הזו לא היתה "טעות" אחרי הכל.
polk
פרז
נצפה לאחרונה: בבית הספר בסוף העונה הרביעית.
*** לדוקי היו שני מנטורים פוטנציאליים לפנות אליהם. קאטי כבר הבהיר לו שבכוח זה לא ילך. פרזבו היה אמור (ואף עשה זאת כשלימד אותו) לכוון אותו בדרך המוח. כשדוקי מגיע אליו לבית הספר לבקש ממנו כסף בטענה שהוא רוצה להירשם לבגרויות, גם פרז וגם אנחנו רוצים להאמין שעוד יש לו תקווה. מהר מאוד אנחנו מבינים שהוא הגיע אליו מאוחר מדי.
מה למדנו: פרז, מבוגר ומזוקן יותר, פותח את הסצנה בכך שהוא מעמיד ילד סורר על מקומו. רק שנה קודם לכן הילדים עוד אכלו אותו חי. משמח לראות שהוא סוף סוף מצא את עצמו. בסוף העונה הרביעית סגנית המנהל מיס דונלי (שגם היא מפציעה להופעת אורח קצרה וקרירה) אומרת לפרזבו שלא יקשר לדוקי יותר מדי, כי אחריו יבואו עוד הרבה אחרים. בסוף הסצנה, כשפרז מבין שהכסף שנתן לא ילך לבגרויות, הוא לוקח את עצתה וממשיך לנסוע. אין הרבה שהוא יכול לעשות עכשיו. בכיתה בטח מחכה לו איזה "דוקי" חדש שזקוק לתשומת לב.
prez

 אם שרדתם עד כאן אז הנה עוד מנה קטנה ואחרונה של נוסטלגיה. מונטאז' הסיום של העונה:

*** לקריאה נוספת: כבר חפרתי בעבר על "הסמויה" בפוסט קליל הרבה יותר שכלל קליפים, לינקים ועובדות טריוויה בבלוג "חכם מטלוויזיה"

12 תגובות על “All in the game: סגירות המעגל של "הסמויה"”

  1. מאת נמרוד:

    ואיך אפשר בלי ההומאז' היפה לרצח מאדום לשחור:
    באחת הסצנות באמצע העונה, מצלמים בתוך בר. יושב שם מונק מרצח מאדום לשחור (ולימים גם מחוק וסדר) ואומר לברמן שהוא גם ניהל בר בעברו…
    (לא מצאתי את היוטיוב)

    • מאת ניר גורלי:

      תודה לך!
      ראיתי את הסצנה הזו שוב ושוב ולא הצלחתי לקשר לאן היא מרפררת…

    • מאת יעל:

      גם הפתיח של העונה החמישית הוא רפרנס ל"רצח מאדום לשחור" – או גניבה בוטה ממנה, תלוי איך מסתכלים על זה. העונה נפתחת עם סצנה שבה השוטרים מערימים על פושעים בכך שמכונת הצילום היא גלאי אמת, וסוחטים מהם וידוי.
      היתה סצנה מאוד דומה ב"רצח", נדמה לי שבפרק שבו שיתפו הבלשים זה את זה בסיפורי פושעים טיפשים.

    • מאת חלימזלו:

      מעבר להתרגשות העצומה שלי מכך שמישהו זיהה את הרפרנס, חשוב לי לציין שהסצנה הזו מתרחשת כאשר אל הבאר נכנס גאס היינס, העיתונאי, הלא הוא השחקן קלארק ג׳ונסון – ששיחק ב״רצח״ את מלדריק… אדיר!!

  2. מאת ברק:

    לא רפרנס במובן הקלאסי של המילה אבל בכל זאת:

    בסצינה שבה נהרג בודי קיים רפרנס לסצינת השחמט מהעונה הראושנה.
    כריס וסנופ מתקרבים אליו באלכסון (כמו רצים), בודי יורה באלכסון (כמו שהחייל תוקף בשחמט וכפי שהוסבר בסצינה) ובסופו של דבר מתוך הסימטה יוצא בצורה של L הרוצח (O-dog)- בדיוק כמו הפרש. אבל לדעתי מה שבאמת מגניב/מעניין זה שהרץ והצריח אליו 2 כלי המשחק שלא הסביר עליהם דיאנג'לו באותה סצינה מעולה.

  3. מאת ברק:

    *הצריח=הפרש
    *אליו=אלו

  4. מאת maayan:

    באיחור. סליחה. עכשיו גיליתי את הפוסט הזה ואת הבלוג (אני אדפדף פה עוד קצת :)).

    רק רציתי להגיד שזה פוסט מגניב. ראיתי את הסמויה במלואה לפני חצי שנה בערך. והיה נחמד להיזכר בסדרה הנהדרת הזאת, ובמיוחד את הפרטים הקטנים מעין אלו שהצגת, שמשדרגים את הסדרה כמה רמות מעל רוב הסדרות.

    את רוב הופעות האורח שציינת זכרתי ושמתי לב אליהם בזמן אמת. רנדי הכי כאב לי, בזמן אמת, כי הוא היה הילד האהוב עלי מבין הארבעה.
    פוט גם היה הפתעה מאוד נעימה עבורי בזמן אמת.
    איזה כייף ההבהרה על פולוק- זה הציק לי עוד כשראיתי, הייתי כמעט בטוחה שזה אחד מצמד הזקנים של העונה הראשונה אבל לא הייתה לי הוכחה (אני זוכרת שניסיתי לחפש בימד"ב, אבל יש לסדרה הזו כ"כ הרבה דמויות ולא ידעתי איך קוראים לו, הלכתי לאיבוד, התייאשתי וויתרתי.) אז הגניב לי לגלות שצדקתי (ודווקא אהבתי את קו העלילה של שני הזקנים המעפנים של עונה 1. זה הוסיף עוד גוון ליחידה הקלוקלת הזו לטעמי.

    אגב, נכנסתי עכשיו למונטאז' ונזכרתי בעוד דמות- החברה של פרימון, שבעונה 1 עבדה כחשפנית בבר של אייבון ויצאה עם דיאנג'לו, עד שפרימון לקח אותה תחת חסותו והתחיל לצאת איתה. אאל"ט לא ראו אותה אחרי עונה 1, והיא הפציעה באחד הפרקים האחרונים של עונה 5.

    • מאת ניר גורלי:

      אין צורך להתנצל על האיחור, זה פוסט שנכתב באיחור של חמש שנים. אם מישהו צריך להתנצל זה אני :)

      לגבי אייבון של פרימון – כמובן, אבל החשבתי אותה כמשפחה ומטעמי "לשים איפשהו גבול לטרחנות" בחרתי להתעלם מכל המשפחות שנתנו שם הופעות אורח(גם המקנולטים, דניאלסים, ומשפחת קימה זוכים לסצנות אורחות לא ממש קשורות)

  5. מאת יוחאי וולף:

    כתבה יפה. ממש לא זכרתי את הדמות של סאבינו למשל. רק נערה קטנה- לא מסכים עם ההסתייגות שלך מאיכותה של העונה החמישית, שבעיניי הייתה נפלאה- אולי שנייה רק לעונה השלישית והמצוינת. אגב סגירות מעגל, מאוד אהבתי בפרק הסיום של העונה ושל הסדרה כולה את שני "חילופי המשמרות"- סידנור יוזם קנוניה עם השופט פלאן ובכך נכנס לנעליו של מק'נולטי, ומרלו שלמעשה הופך לביזנסמן ונכנס לנעליו של סטרינגר.

כתיבת תגובה