המסרבים להיכבל בשרשראות

"זעם" – פיליפ רות

פורסם ביום שני, 20 במאי 2013

עד כמה הבחירות הקטנות שאנחנו עושים משפיעות על מהלך חיינו? זו השאלה שמעסיקה את פיליפ רות בספרו "זעם" (2008), והתשובה שלו, שאת השלכותיה אנחנו מתחילים להבין כבר באמצע הספר, היא חד משמעית – לבחירות הללו יש השפעה גדולה. זה אולי נשמע ברור מאליו, אבל המסקנה הנוספת קצת יותר מטלטלת, והיא שלמרות המודעות שלנו לשאלה אין דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי להבטיח שנגיע לתוצאות רצויות. לצידו של הגיבור עומדים שכל ישר, רצון טוב וגם לא מעט צדק טבעי, ולמרות זאת אין הוא מצליח לשנות את המסלול שמוביל לסופו הבלתי הנמנע.

גיבור הספר הוא מרקוס מסנר, צעיר יהודי ניו יורקי בן 20, שבורח עד אוהיו כדי ללמוד באוניברסיטה הרחק מאביו הדאגן. מרקוס הוא בנו של קצב, וככזה למד לחיות חיים של עבודה קשה ומלוכלכת. את ילדותו הוא מתאר כמאושרת ומהוריו למד לאמץ ערכים של יושר והגינות. יחד עם זאת הוא גמר אומר להתרחק מהאטליז ולשם כך היה לבן המשפחה הראשון שהלך לאקדמיה. אבל מעבר לשאיפה שלו להוכיח את עצמו בלימודים ולייצר לעצמו גורל חדש, ישנה שאיפה בסיסית יותר שמניעה אותו – הרצון להישאר בחיים.

השנה היא 1951 וארצות הברית מתבוססת במלחמת קוריאה האכזרית. הלימודים באוניברסיטה נותנים למרקוס הארכה לפני הגיוס הצפוי, אבל ישנם שני אספקטים הנתונים להשפעתו: 1. לאיזה תפקיד יתגייס, כחייל פשוט/בשר תותחים או כקצין מצטיין שיכול גם לשרת בחיל המודיעין? 2. מתי יתגייס? לכאורה שאלה פשוטה, שכן כל שעליו לעשות הוא לסיים עוד שנתיים של לימודים. במהלך הספר אנו מבינים שזו משימה לא פשוטה בכלל.

הקונפליקטים המרכזיים בספר נובעים מהתנגשות בין עולם הערכים הישן והחדש. מרקוס חווה אותם משתי זוויות עיקריות: המינית והדתית. גם במערכת היחסים המשונה שהוא מפתח עם אוליביה, נערה מבולבלת ומשוחררת מינית, וגם בהשקפת עולמו האתאיסטית שלא עולה בקנה אחד עם השקפת העולם השמרנית-נוצרית של המוסד בו הוא לומד, שמכריח את הסטודנטים להקשיב לדרשות דתיות כחלק מתכנית הלימודים לתואר. מרקוס כלוא בין הפטיש לסדן. מצד אחד הוא חי בעולם החיצוני שאין לו את ניסיון החיים המספק כדי לדעת איך להתמודד איתו, ומצד שני עולם הערכים הפנימי שלו מפותח דיו כדי לא לאפשר לו לקבל בשתיקה את עוולות המציאות. הטרגדיה האמיתית שלו היא בכך שלמרות שהוא עושה הכל כדי להימנע מעימותים, העימותים עושים הכל כדי לרדוף אותו.

בספר מצאתי נקודות הזדהות רבות. לאו דווקא בפן היהודי, הרי היהודי האמריקאי הוא זר, לא בדיוק המצב שלנו כאן, אבל כן בפן האתאיסטי (הספר מביא כמעט כלשונם קטעים מהרצאה של ברטרנד ראסל שמעלה טיעונים רציונליים נגד הדת). הסיפור ידבר לכל מי שחש קצת אאוטסיידר אל מול ממסד קשוח או חברה שמרנית, וטיעונים רבים בו רלוונטיים גם אצלנו. במדינה ששולחת "בלי לשאול" צעירים רבים אל מותם במלחמות, ורוב מוסדותיה מונחים על ידי השקפות דתיות, אפשר להיתקל ב"זעם" של מסנר כמעט בכל פינה משמעותית בחיינו ובכל בוקר בו אנחנו פותחים עיתון.

* המשפט בכותרת לקוח מתוך ההימנון הלאומי של סין המצוטט בספר.

 

כתיבת תגובה